"זה לא שאני לא סומכת על בעלי, אבל אני לא סומכת על נשים אחרות. אני מפחדת שאחרי שאני אלך תשלט עליו איזו קורבע צעירה ותיקח את הכל" (אנונימית, אוקטובר 2020).
את המשפט הזה אמרה לנו אחת הנשים האינטליגנטיות והחריפות ביותר שפגשנו. היא הגיעה להתייעץ לגבי עריכת צוואה והחשש שלה מפני השתלטות של אותה "קורבע" על בעלה גרם לה לרצות להוריש את כל הרכוש שצברה במשך שבעים שנות חיה אך ורק לארבעת ילדיהם.
היא ידעה שבעלה ייעלב עד עמקי נשמתו, והמחשבה על כך העלתה דוק של דמעות בעיניה, אבל באותה המידה היא גם הייתה מציאותית, מעשית ופשוט לא יכלה לשאת את המחשבה שהרכוש שנצבר בעמל כפיה יגיע בסופו של יום למישהי אחרת.
בעדינות סיפרנו לה גם על האפשרות של צוואה הדדית, מנגנון ייחודי שמאפשר לבני זוג לערוך צוואה משותפת, והקלאסית ביותר היא צוואה בה בני הזוג מורישים אחד לשני את כל רכושם, ולאחר פטירת שניהם – לילדיהם המשותפים.
- אז מה כל כך מיוחד בצוואה הדדית?
בעוד שצוואה רגילה אדם יכול לשנות בכל רגע נתון, החוק קובע תנאים מסוימים לביטולה של הצוואה ההדדית. בעלה של אנונימית לא יוכל לשנות את הצוואה לאחר פטירתה ולהוריש את כל הרכוש לאותה "קורבע", אלא בתנאים הקבועים בחוק אשר נועדו להגן על אינטרס ההסתמכות של אנונימית. - ומה לגבי מתנות במהלך החיים?
אז זה נכון שבמהלך החיים בעלה של אנונימית עדיין יוכל לתת מתנות, אבל במחשבה משותפת גם לנושא הזה הצלחנו לייצר פתרונות שהחזירו את החיוך לפניה של אנונימית. - ומה בסוף?
אנונימית ובעלה ערכו צוואה הדדית, ואפילו התלוצצו ביניהם על אותה קורבע שאנונימית לא הפסיקה לדמיין במשך החודשים האחרונים.